פסק-דין בתיק ת"ק 010143/01

1.         תביעה זו עניינה - עתירה לפיצוי כספי בגין ירידת ערכה של המכונית כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22/2/01.

            הרקע העובדתי

2.         התובע היה הבעלים - עד למכירתה - של מכונית מסוג דייהטסו אפלאוז שנת ייצור 1995 (להלן: "המכונית").

3.         מכתב התביעה עולה כי בתאריך האמור נסע התובע ברח' אנה פרנק בבת ים ובהגיעו לצומת עם רח' קוממיות נפגעה מכוניתו - בחלקה האחורי - ע"י רכב מסוג G.M.C אשר היה נהוג בידי הנתבע 2.

נתברר בדיעבד, כי בטרם הפגיעה נפגע רכב ה- G.M.C - מאחור - על ידי משאית מסוג מרצדס אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע 4.

4.         התובע פנה לנתבעת 1 - חברת הביטוח בה היתה מכוניתו מבוטחת - וזו תיקנה את נזקי המכונית על פי חוות הדעת שהוצאה ע"י שמאי מטעמה מיום 17/4/01 (להלן: "חוות הדעת").

בחוות הדעת האמורה (נספח ד' לכתב התביעה) קבע השמאי כי בנוסף לנזקי המכונית - שתוקנו  כאמור - נגרמה למכונית ירידת ערך בשיעור 6% משוויה (2,646 ש"ח) שהוערכה ע"י השמאי - ליום 17/01/01 - בסך 44,100 ש"ח.

5.         בגין ירידת ערכה של המכונית שילמה הנתבעת 1 לתובע סך של 1,580 ש"ח ואת היתרה בסך 1,066 ש"ח (השתתפות עצמית בירידת ערך) קיבל התובע מהנתבעת 3, הלוא היא חברת הביטוח "סהר" בה בוטח רכב ה-  GMC.

            טענות התובע

6.         לטענת התובע, בחלוף כחודשיים מעת שמכוניתו תוקנה, כאמור, הוא ביקש למוכרה או אז נתברר לו כי בעקבות התאונה נפגעה שילדת המכונית כך שרוכשים פוטנציאליים נרתעו מלרוכשה.

כל נסיונותיו של התובע - כך לטענתו - למכור את מכוניתו עלו בתוהו ומשום כך הוא נאלץ למוכרה ביום 29/06/01 - בעיסקת "טריידאין" - לחברת אוטו דיל (נספח  ו' לכתה"ת) וקיבל תמורתה (באמצעות זיכוי) סך של 30,000 ש"ח (להלן - "העיסקה").

7.         טוען, איפוא, התובע כי ירידת ערכה של המכונית בעקבות התאונה הייתה בסך 14,100 המהווה את הפרש בין שוויה כפי שהוערכה בחוות הדעת למחיר שקיבל בעסקה. 

8.         לנוכח האמור טוען התובע, כי הערכת השמאי בחוות הדעת כאילו ירידת ערכה של המכונית היתה אך בשיעור של 6% (2,646 ש"ח) שגויה היא, זאת לנוכח העובדה כי בעקבות התאונה - נמכרה מכוניתו בסך 30,000 ש"ח בלבד.

9.         בתביעתו עותר, איפוא, התובע לחייב את הנתבעים - יחד ולחוד - לשלם לו את מלוא ירידת ערכה של המכונית בסך כולל של 12,520 ש"ח (זאת לאחר ניכויי הסך של 1,580 ש"ח אותו קיבל מהנתבעת 1). כן, עותר התובע לפיצויי בגין טרחה ועוגמת נפש המוערכים על ידו בסך 3,980 ש"ח.

טענות הנתבעת

10.        בכתב הגנתה טענה הנתבעת 1 כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף הואיל והתובע חתם על כתב ויתור (נספח א' לכתב ההגנה) ומשום כך הוא מנוע מלדרוש סכומים נוספים על אלה שקיבל.

עוד טוענת הנתבעת 1 כי התובע לא השכיל להוכיח כי למכונית נגרמה ירידת ערך גבוהה מזו שנקבעה בחוות הדעת.

הנתבעים 2 ו-3, החרו החזיקו אחר טענת הנתבעת 1 וטענו אף הם כי אין התובע זכאי לתשלום סכום נוסף על זה שקבע השמאי בחוות הדעת.

עוד טענו הנתבעים 2 ו-3 כי אין יריבות בינם לבין התובע הואיל וכל דרישה בגין הנזק הישיר שנגרם לו (להבדיל מהנזקים העקיפים) יש להפנות לנתבעת 1, אשר קבעה את שיעור ירידת הערך לסך 2,646 ש"ח בלבד.